כמו כל רוכב ורוכבת מתחילים, בטח גם אתם נתקלתם בצמד המנופים שמתחבא מאחורי הבלמים בכל צד של הכידון ותהיתם אם הם באמת נחוצים כל כך. נא להכיר רבותי, ההילוכים שלכם לרכיבה הזאת. צמד המנופים הללו נועד לשנות את כמות המאמץ שאנו משקיעים בדיווש. שימוש נכון בהילוכים מאריך את חייהם ומקל את חיינו.
בשביל להבין מה נחשב “שימוש נכון” בהילוכים נחזור לרגע אל הבעיה שהם אמורים לפתור.
כאשר אנו מדוושים, אנו מפעילים כח על הדוושות, כאשר הדוושות מסתובבות אנו בעצם מבצעים מה שבפיסיקה נקרא “עבודה”.
כל סיבוב של הדוושות מייצר עוד עבודה שמשמשת להנעת האופניים קדימה. על כביש סלול נדרשת יחסית מעט עבודה של הרוכב כדי להניע את האופניים קדימה מאחר וההתנגדות לתנועת האופניים היא קטנה. בשטח ובעליות נדרשת יחסית הרבה עבודה כדי להניע את האופניים קדימה עקב התנגדות גלגול וגרביטציה.
מערכת ההילוכים הינה מערכת גלגלי שיניים ושרשרת אשר נועדה לשנות את היחס בין מספר סיבובי הדוושות לבין מספר סיבובי הגלגל, דבר אשר מאפשר לנו לספק עוד עבודה לכל סיבוב של גלגל לפי דרישתנו.
בואו נראה דוגמא:
בהילוך הגבוה באופני שטח, היחס בין הגלגל המניע הגדול (44 שיניים, קדמי) לבין הגלגל המונע הקטן (11 שיניים, אחורי) יהיה 1:4 – זאת אומרת 4 סיבובי גלגל עבור כל סיבוב של הדוושות על ידי הרוכב. בחישוב פשוט עבור גלגלי 26 אינץ’, כל סיבוב של הדוושות יניע את האופניים כ 8 מטר. 12 סיבובי דוושות בכדי לעבור 100 מטר.
בהילוך הנמוך באופני שטח היחס בין הגלגל המניע הקטן (22 שיניים, קדמי) לבין הגלגל המונע הגדול (34 שיניים, אחורי) יהיה 3:2 בערך – זאת אומרת 2 סיבובי גלגל עבור כל 3 סיבובים של הדוושות על ידי הרוכב. בחישוב פשוט עבור גלגלי 26 אינץ’, כל סיבוב של הדוושות יניע את האופניים כ 1.33 מטר. 75 סיבובי דוושות בכדי לעבור 100 מטר.
ההילוכים באופניים נותנים לנו טווח מאוד רחב של יחסי העברה (600% בערך) דבר המתאפשר על ידי שילוב של 2 קבוצות גלגלי שיניים. אחת מקדימה שגלגלי השיניים בה נקראים בלשון הרוכבים “פלטות” והשניה מאחור אשר נקראת “קסטה”.
באופני שטח ברוב המקרים נמצא 3 גלגלי שיניים קידמיים ובין-7 ל-9 גלגלי שיניים אחוריים. הסידור הזה נותן לנו בין-21 ל-27 שילובים בין גלגלי שיניים שונים מקדימה ומאחור. אנו קוראים לשילובים הללו “הילוכים”. לא כל ההילוכים שונים זה מזה, בעצם, מתוך 27 השילובים האפשריים (9X3) יש 13 שילובים שיחסי ההעברה שלהם חופפים שילובים אחרים. לכן מתוך 27 הילוכים יש לנו בעצם רק 14 יחסי העברה שונים. הגרף הבא מתאר את המרחק אשר עוברים האופניים על כל סיבוב יחיד של הדוושות בשילובים של 3 גלגלי שיניים קדמיים (24, 32, 44) עם 9 גלגלי שיניים אחוריים (12 – 34). העמודות הכהות מסמנות הילוכים חופפים.
כמובן שהתאוריה נחמדה ולרוב עובדת די יפה, אבל עדיין מעניין אותנו מהו “שימוש נכון” בהילוכים שלנו. כאן נכנס הגורם האנושי לתמונה, לכל רוכב יש את ההעדפות שלו והיכולות שלו אשר משנים את צורת השימוש שלו בהילוכים.
אבל כרגע בואו נתחיל עם “חוקים” בסיסיים אשר תקפים לכל רוכב ולכל מערכת הילוכים מהסוג של פלטות וקסטה.
ככה נראית מערכת בסיסית של הילוכים באופניים, (פלטות משמאל וקסטה מימין) ושרשרת המחברת בינהן.
נהוג להתייחס אל מערכת ההילוכים שלנו כמערכת שמחולקת ל-3 טווחי הילוכים, כמספר הפלטות (גלגלי השיניים הקידמיים).
התחום הנמוך: שימוש בפלטה הקטנה מציב אותנו בתחום הנמוך של יחסי העברה, הפלטה הקטנה ממוקמת מול גלגלי השיניים הגדולים שבקסטה, הווה אומר הרבה דיווש ומעט סיבובי גלגל. אלו “הילוכי הכח” שלנו! אנו נשתמש בהם כאשר אנו מטפסים עליות תלולות או מפלסים דרכנו בשטח קשה במיוחד.
התחום הבינוני: שימוש בפלטה האמצעית מציב אותנו באמצע התחום של יחסי העברה, הפלטה האמצעית ממוקמת מול גלגלי השיניים שבאמצע הקסטה, הווה אומר פחות דיווש ויותר סיבובי גלגל. אלו “הילוכי העבודה” שלנו. רוב הזמן אנו נשתמש בהילוכים הללו מאחר ויחסי ההעברה מתאימים לרכיבה רגועה במישור וגם כאשר אנו מטפסים עליות מתונות.
התחום הגבוה: שימוש בפלטה הגדולה מציב אותנו בתחום הגבוה של יחסי העברה, הפלטה הגדולה ממוקמת מול גלגלי השיניים הקטנים בקסטה, הווה אומר מעט דיווש והרבה סיבובי גלגל. אלו “הילוכי המהירות” שלנו. בדרך כלל נשתמש בהילוכים הללו ברכיבה מהירה במישור או בירידות.
מיקום גלגלי השיניים נקבע בצורה הזאת כדי שהשילובים בתוך התחומים יהיו כאשר השרשרת מתוחה בקו ישר יחסית, דבר אשר מקטין מאוד את שחיקת השרשרת ומאפשר העברת כח יעילה יותר בין גלגלי השיניים. “הצלבת” שרשרת תגרום לשחיקה מואצת של השרשרת ועקב כך גם לשחיקה מואצת של גלגלי השיניים. בתמונות הבאות ניתן לראות שתי דוגמאות להצלבת שרשרת.
עוד על שחיקת שרשרת וגלגלי שיניים ניתן למצוא פה.
עכשיו נצא קצת לשטח!
בשטח נכנס לתמונה הגורם האנושי!
נתחיל מהתחלה, עוד לפני שאנו עולים על האופניים כדאי שנודא שההילוך שמשולב מתאים ליכולת שלנו להאיץ את האופניים ממצב עמידה. אם ההילוך יהיה גבוה מדי, אנו “ניתקע”, נאבד שיווי משקל וניפול. אם ההילוך נמוך מדי, אנו נדווש מהר אך נתקדם לאט מאוד ושוב אנו עלולים ליפול!. הילוך טוב באמצע (גלגל שיניים אמצעי מקדימה ומאחור) בדרך כלל יהיה התחלה טוב עד שתמצאו את ההילוך שמתאים לכם. פה נכנס כבר הגורם האנושי, רוכב חזק יוכל להתחיל מהילוך גבוה יותר מאשר רוכב חלש יותר אשר יעדיף יחס העברה נמוך יותר כדי להאיץ את האופניים מעמידה לרכיבה. אם אנו בעליה, כמובן שנבחר הילוך נמוך יותר ולהיפך.
השפעת הגורם האנושי על ההילוך הנבחר מתבטאת בשני פרמטרים עיקריים. הכוח אשר הרוכב יכול להפעיל על הדוושה והיכולת האירובית והאנאירובית של הרוכב, סיבולת לב הריאה שלו. רוכב שאינו מסוגל להפעיל הרבה כח על הדוושות יעדיפ הילוכים נמוכים יותר וקצב דיווש מהיר יותר, דבר המחייב יכולת אירובית גבוהה יותר. רוכב שמסוגל להפעיל הרבה כח על הדוושות יבחר לרכב בהילוכים גבוהים יחסית, כך יוכל לשמור על דופק נמוך ולהתעייף פחות, חשוב לא להוריד את קצב הדיווש יותר מדי כדי לא להעמיס יותר מדי את הברכיים. רוכב עם יכולת אנארובית טובה וקצת כח ישמור על הילוך יחסית גבוה תוך כדי שהוא מאיץ כדי לעבור מיכשול שנקרה בדרכו ויוריד את הקצב לאחר מכן כדי לנוח. רוכב עם יכולת אירובית טובה יכול להוריד הילוך ולדווש במהירות תוך כדי טיפוס על המכשול במהירות קבועה.
אחד הדברים הכי חשובים אם לא החשוב ביותר הוא להכיר את עצמך ואת היכולות שלך לדווש בקצב מסויים ובכוח מסויים לאורך זמן . מרגע שלמדנו את זה יש להעריך את הדרך שלפנינו ולהתאים את ההילוכים לאופי הדרך ויכולות הרוכב. לכל רוכב יש את הקצב הנוח לו. קצב שבו יחס המאמץ לנהירות הסיבוב של הוא אופטימלי והרוכב יכול להמשיך בו לאורך זמן. בדרך כלל נשאף לשמור על קצב זה ולהאיץ רק במקרה שיש לעבוק קטע או מכשול שדורש יותר כח או מהירות.
השמירה על הקצב הנ”ל מתאפשרת על ידי בחירת ההילוך המתאים מראש ולא על ידי נסיונות בזק להעביר הילוכים תוך כדי טיפוס עליה חדה וקצרה. כאשר ההילוכים נמצאים תחת עומס, העברת ההילוכים מאוד קשה עד בלתי אפשרית לפעמים, המעביר הקדמי יהיה זה שהכי קשה להעביר אותו תוך כדי טיפוס. לכן מומלץ להביט רחוק קדימה ולהכין את ההילוכים עם גלגל השיניים הקדמי הנכון לקראת המכשול הבא. תיקונים קטנים ביחסי העברה תוך כדי עליה ניתן לעשות עם המעביר האחורי, העברת הילוך בגלגל שיניים קדמי תגרום לשינוי דרסטי בקצב והינה קשה מאוד תחת עומס.
כמה טיפים לסיכום
* בהורדת הילוך אל תלחצו בחדות על המנופים, לחצו עליהם בצורה מבוקרת עד הסוף והחזיקו אותם עד להעברת ההילוך.
* לקראת עליה הכינו את עצמכם בהילוך אחד יותר גבוה ממה שאתם חושבים שתצתרכו, הדבר יתן לכם עוד קצת מהירות ותנופה לפני העליה.
* אם אתם מרגישים שאתם “נחנקים” בעליה ארוכה תעלו הילוך ותורידו קצב דיווש, נצלו את זה להחזיר לעצמכם קצת חמצן.
בתודה צוות פור בייקס!
